רותי פריש
בקיץ של שנת 2000 עברתי לגור בת"א. התחלתי לגלוש רוח וללכת לשיעורי יוגה במרכז הישראלי לאשטנגה ברח' שוקן. באחד משיעורי הערב פגשתי את לירון אלרואי, חברת ילדות מהצפון, שבדיוק סיימה קורס מורים. עברה שנה. לירון התקשרה והזמינה אותי לבוא לשיעור יוגה על הגג שלה ברח' סוקולוב. התחלתי לתרגל 3 פעמים בשבוע ומאז אני ממשיכה. היום אני מלמדת באותו המקום בדיוק. מעגל נסגר והרבה אחרים מחכים להיפתח…
בקיץ 2005 חזרתי מטיול של חצי שנה בהודו וחיפשתי מקום לעשות קורס מורים. קפצתי לצ'אנדרה לשאול. זה היה ממש ליד הבית. לורן אוחיון, שפתחה את הסטודיו זמן קצר לפני כן, אמרה שבדיוק נפתח קורס ויש עוד כמה מקומות. מאז אני פה. עוד מעגל נסגר והרבה אחרים ממשיכים להיפתח…
קיץ 2008. תמר מבקשת שאכתוב כמה מילים עלי ועל היוגה לאתר החדש של צ'אנדרה. יש גם צלמת שתצלם תמונה.
מה זה יוגה בשבילי? מה אכתוב שעוד לא נכתב על הפלא הזה ששינה את חיי? איך אפשר להעביר במילים, בתמונה, בעמוד מעוצב באינטרנט, תחושה פנימית, עמוקה של שלמות, של רגע אחד ויחיד שמתרחש ממש עכשיו ותיכף יגמר….
"המציאות היחידה היא הרגע הזה. החיים זה מה שקורה עכשיו לא אתמול וגם לא מחר. היוגה היא איחוד ובו בזמן היא גם פרידה. פרידה מהאשליה, מכל מה שאתה חושב שאתה". (יוגי רמהקרישננדה-היוגה סוטרות לפטאנג'לי)
רותי שלנו יצאה לחופשת לידה ותשוב ללמדת בסתיו.
בחזרה אל דף המורים