על שיטת ב.ק.ס איינגאר

כתבה:רחל וילוז'ני

איינגאר היום בן 90 חי בעיר פונה שבהודו.  איינגאר נשלח אל מורו ט. קרישנה מאצ'ריה בשל מחלה ושם ניטעו הזרעים הראשונים, למה שהתפתח במהלך השנים, לזרם הקרוי איינגאר יוגה. איינגאר החל ללמד יוגה בהיותו בן 18 בשנת 1936.

במרכז היוגה שהקים בפונה מלמדים היום, ביתו הבכירה גיטה איינגאר ובנו פראשנט, הממשיכים ללמד במסורת היוגה אותה הנחיל. אחד ההישגים המרשימים של איינגאר היא היכולת לגשר בן המזרח למערב ולהביא את היוגה אל המערב בשפה שהוא יכול להבין. היום יש מרכזי יוגה רבים בעולם המלמדים יוגה על פי שיטתו. איינגאר ראה בדרך היוגה, פילוסופיה, מדע, אומנות ותראפיה. השתקפות של אמונתו זו ניכרת בתרגול אישי מעורר השראה ובשיטת ההוראה שהנחיל לתלמידיו. הייחוד בתרגול בשיטתו יתאר את גדולתו ותרומתו של האיש בהבנת דרך היוגה.

הייחוד בתרגול בשיטת איינגאר יוגה

שיכלול הדיוק והטכניקה של השימוש בגוף

אחת התרומות של איינגאר האיש לתרגול התנוחות היא שיכלול הטכניקה של השימוש בגוף בתנוחות היוגה. תודות לחקירה מעמיקה ותרגול אישי יוצא דופן מציע איינגאר מפה מפורטת המתארת באופן מדויק להפליא את אופן הנחת הגוף בתנוחות. הוא צייר מפה ברורה המתארת את הייחוד של כל תנוחה ואת הקשרים המיוחדים בין התנוחות, תאר אופני תרגול והוראה מגוונים, המותאמים לאוכלוסיה מכל הסוגים. זאת הנחיל לתלמידיו, בכתב בספריו ובדוגמא אישית, דרך ההוראה שלו.

מבנה השיעורים

השיעורים מועברים בקצב דינאמי, תוך גיוון רב במבנה ובתכנים. כל שיעור בנוי ממארג שונה של תנוחות, המשתלבות זו לאחר זו ויוצרות רצף תרגול המכין את הגוף לתרגול מתקדם יותר. כל "מנגינה" כזו יוצרת "רקוד" מיוחד משלה, המאפשר חוויה מלאה של התנוחות במישור הפיסי,רגשי ואנרגטי.

בשיטת איינגאר יש סדר להוראת התנוחות וחלוקה לרמות שונות של תרגול. החשיפה לתנוחות השונות מתבצעת תוך גיוון ומשחק ביניהן, על מנת לאפשר נקודות מבט חדשות ורעננות על התנוחות. הגיוון ורצף התרגול מחממים את הגוף כך שהתובנות שנרכשו במהלך התרגול יעברו מהתנוחה לתנוחה ויבנו את הגוף כך שיוכל לשפר את הביצוע וההבנה של התנוחות.

תרגול של פרניימה

תרגילי נשימה מתרגלים, בשיטה זו, רק לאחר מספר שנות וותק בתרגול וזאת משום האמונה שכדי ליצור מרחב פנימי בגוף, דרכו תעבור ה"פרנה" (הנשימה), יש להגיע לשליטה מלאה בו. יש להכין את הגוף לקראת תרגילי הנשימה בכדי שתתאפשר החזקה יציבה וזקופה של עמוד השדרה ופתיחה של בית החזה כך שיוכל להוות כלי כיבול ראוי לנשימה. תרגילי הנשימה הם בעלי אפקט אנרגטי ורגשי חזק ביותר ויש להגיע לבשלות ובגרות בתרגול לפני שנחשפים אליהם.

שימוש באביזרים

המיוחד בתרגול בשיטת איינגאר הוא השימוש באביזרים, מכשירי עזר כגון : קוביות מעץ, חגורות, כריות, כיסאות וקירות. ניתן להשתמש באביזרים במספר אופנים :

לאפשר תמיכה למתרגלים מתחילים אשר מוגבלים בתנועתם. לדוגמא : קובייה כהגבהה לידיים בתנוחות עמידה המאפשרת למתרגל תמיכה בגובה הנחוץ לו למען יוכל להגיע למקסימום מתיחה ללא עומס יתר.

במקרה של תלמידים מתקדמים ניתן להשתמש באביזרים בכדי להביא לפתיחה מלאה של הגוף ולהרחיב את טווח התנועה בתנוחה בכך לממש את הפוטנציאל התנועתי של המתרגל. לדוגמא: הנחת קובייה מתחת לכפות הרגליים בבאדקונאסנא כך שתידרש גמישות גדולה יותר בכדי להגיע לרצפה.

שימוש נוסף נעשה מסיבות דידקטיות, בכדי ללמוד כיצד להניח את הגוף בתנוחה. לדוגמא בטאדאסנא (תנוחת ההר) העבודה עם קובייה בין הירכיים תעזור למתרגל להרגיש את הירך הפנימית וללמוד כיצד להניע אותה מבלי לאבד את ההידוק של הזנב. היא תמחיש את הדיאלוג בין הסיבוב של הירך ובין הכנסת הזנב לגוף כך שייצר אורך בעמוד השדרה. הקובייה במקרה זה היא מכשיר עבודה בכדי ללמוד את הטכניקה והדיוק בתרגול התנוחות.

תנוחות פאסיביות – בתנוחות אלו נעשה שימוש באביזרים על מנת לאפשר לגוף לחוות פתיחה מלאה בעת תרגול התנוחות לאורך זמן ממושך בנינוחות. תמיכה של אביזרים תאפשר לגוף להגיע למקסימום פתיחה ללא מאמץ ובשל כך תאפשר שהייה ממושכת בתנוחה ותאפשר חוויה אנרגטית של התנוחה. תנוחות פסיביות קלאסיות :  Baddha Konasana Supta – סופטה באדקונאסנא / Virasana Supta – סופטה ויראסנא / Setu Bandha – סטובנדאה (עם קובייה מתחת לאגן)  ורבות אחרות.

עבודה בזוגות

בצד השימוש במכשירי עזר הנחיל איינגאר לתלמידיו מגוון רחב של אפשרויות לתרגול בשיתוף עם בן זוג. התרגול עם בן זוג מאפשר, שיכלול של היכולת הגופנית, הגדלת טווח התנועה בתנוחה, הבנה של מרכיבי התנועה בתנוחה והקטנת המאמץ בזמן השהייה בה.

בתרגול בזוגות אנו משתמשים בבן הזוג כדי לחוות וללמוד את התנוחה. המגע מעורר את הגוף, מגביר את המודעות, מרכך ומרגיע התנגדויות, ממריץ את הנשימה ומעודד הבנה של התנוחות. המגע מסייע להבנה והפנמה של הקו המדויק של החזקת הגוף בתנוחה, במקום שההתבוננות במורה בלבד אינה מספיקה. העבודה בזוגות גם יוצרת קשר ואינטימיות בין המתרגלים, מציעה אתנחתה מרצף השיעור ומאפשרת תיקונים אישיים למתרגלים.

העמידה בשני צידי המתרס כמורה וכתלמיד, כמתקן וכמי שמתקנים אותו, מאפשרת העמקה בתנוחות גם במישור החוויתי וגם במישור הטכני.