ישיבה יוגית- פשוט לשבת- "התנוחה תהה יציבה ונינוחה" (פטנג'לי)
מרבית השיעורים מתחילים בישיבה שקטה. הישיבה ע"פ כתבי היוגה מהווה חלק עיקרי בתרגול היוגה. ביוגה אנו לומדים להרגיע וולייצב את תנודות ההכרה, ולכנס את החושים, ולכן אנו מתרגלים גם ישיבה ומסתבר שלשבת מספר דקות דורש תרגול. אנו רגילים לשבת עם משענת וביוגה אנו יושבים על בעיקר על עצמות הישיבה והם מחזיקים אותנו. בתחילה זה יכול להיות מעט קשה מכיוון שאנו לא רגילים לישיבה כזו, ברגע שהישיבה נכונה אנו פחות ופחות מתאמצים, ויכולים להכנס למצב תודעתי חדש. ישיבה יוגית מאפשרת לנו לקיים פראניאמה (תרגילי נשימה) או מדיטציה. וע"פ היוגה הקלאסית השהייה במדיטציה מכוונת למטרת התרגול- הגבלת תנודות התודעה, ליצירת מרחב שקט בתוכנו. לעיתים הישיבה תיעשה בסיום השיעור לאחר ביצוע התרגול הפיזי.
דגשים שיעזרו לנו לשבת ביציבות ונינוחות:
הגבהה לאגן- כדי שהגב לא יקרוס, ונוכל לשבת בנינוחות לאורך זמן ניעזר בהגבהה לאגן- נשב מעל שמיכה מקופלת או בולסטר. דבר זה ימקם אותנו במרחב ויעזור לנו לשהות בתנוחה. גובה ההגבהה קשור גם לנוחות ולהרגשה של מה מייצב אותנו יותר ומה יעזור לנו לשבת לאורך זמן לכן מומלץ לנסות גבהים שונים. כאשר אנו יושבים על כיסא אין צרוך בהגבהה אך אנו נתייצב על עצמות הישיבה מבלי המשענת.
מציאת האמצע- אנחנו לא נשב כמו קפיץ מתוח ולא נשב רפויים וקורסים. נמצא את המקום המאוזן, לא מתוח מידי ולא רפוי מידי. משו באמצע.
עצמות ישיבה- הם מחזיקות אותנו יחד עם הרגלים היוצרים יחדיו משולש שמעוגן ברצפה. ככל שנשתרש עם האגן ונרגיש את עצמות הישיבה כך נוכל לצמוח כלפי מעלה עם הגב ולהתארך. האגן כבד והראש צומח מעלה. ואז נוצר מרווח בין חוליות השדרה.
נשימה- הסדרת הנשימה אף היא תורמת לישיבה נינוחה. לעיתים קרובות אנו מגיעים לשיעור אחרי יום שלם שלא נשמנו, או נשמנו נשימות קצובות ומהירות. ברגע שאנו מתיישבים מומלץ להתבונן בנשימה ובאופן טבעי נרגיש שהיא נרגעת ומתארכת. בנשיפה נשתרש אל עצמות הישיבה ונרפה לאדמה את האגן, ובשאיפה נצמח כלפי מעלה. כך יתקיימו שני כיוונים שיאריכו את הגב.
מיקום חלקי הגוף- כתפיים מעל עצמות הישיבה, אוזניים מעל לכתפיים, זה דורש מאיתנו להרחיק מעט את העורף אחורה ומנמיך מעט את הסנטר. גם לשלב ידיים במנסטה כאשר האגודלים על הלב, מארגן אותנו הרבה פעמים במרחב ועוזר לנו למצוא את המיקום הנכון. נמסטה(:
