תלמידים וקוראים יקרים
בשבוע האחרון הבנתי כי את הבשורות האלו צריך לספר מהסוף להתחלה:
2. אני ממשיכה ללמד כרגיל בצ'אנדרה יוגה
1. החודש צ'אנדרה יוגה עברה לבעלות חדשה
בימים הראשונים למכירת העסק, בקעו ממני גלים של בכי עמוק ואחר לגמרי, לא מוכר… לא של צער עצב או פחד. היה זה בכי של הקלה גדולה. החל מה 1/1 אני מוצאת עצמי בוהה סתם כך,יושבת בבית קפה בבאזל וקוראת ספר, ממיינת את ארגז המכתבים ואת תיקיית המיילים ואפילו מתקנת חורים בגרביים…
אם ככה מרגישים בפנסיה אז אני כבר חותמת על זה!
אז מה הוביל לזה אתם שואלים?
זה לא היה בהפתעה,אחרי שנה של התבשלות אטית ועמוקה החלטתי להעביר את ה"ילדה שלי" לידיים חדשות. לקח לי זמן להבין כי הדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות למען צ'אנדרה זה פשוט לוותר,לזוז הצידה ולראות את הילדה הגדולה הזו (בת תשע!!!) ממשיכה לגדול בלעדיי.
לפני שלוש שנים,עם המעבר למושב והריחוק מהבאז של העיר,החלה לעלות בי התנגדות לכך שהעסק התל אביבי שלי מצריך ממני להיות כל הזמן בעניינים ולעבוד ללא הפסקה גם כשאני לא בשיעור יוגה וגם כשהמחשב מכובה…הראש לא נח לרגע. ולא מצאתי את האדם הנכון שינהל את העסק בעוד אני ממשיכה להיות "בעלת הבית".
ההחלטה לפרוש נבעה מצורך עמוק שלי להתרכז במעט דברים רגע לפני שאני מפתחת הפרעת קשב וריכוז,צורך בזמן איכות עם הילדה רגע לפני שהיא כבר לא שמה עליי ובעיקר להתרכז בהוראת יוגה…נו,הדבר אשר ממנו הכל התחיל… לשמחתי מצאתי בי את הכוח להרפות ולשחרר את כיסא "בעלת הבית" ששירת אותי נאמנה כל השנים הללו. דלתות רבות נפתחו ודברים מופלאים קרו לי במקום הקסום הזה, את אהבת נפשי הגדולה, אוהב שכטר, הכרתי בשיעור יוגה. מי צריך יותר מזה?
במיוחד אני מלאת הערכה והוקרת תודה למורים שליוו אותי כל השנים, אלו אשר בזכותם המקום הזה כל כך מיוחד. ללא היופי והייחוד שלהם אין ולא תהיה למקום עוד נשימה אחת… וכן גם לאינספור תלמידים אשר עברו פה,אלו אשר רק קפצו מידי פעם ואלו אשר ממשיכים להגיע באדיקות. כל אותם תלמידים שפירגנו ואהבו את צ'אנדרה. ועשרות מנחים, מורים, קולגות, חברים שעזרו ותמכו ועברו פה בערבי שירה מקודשת, בקבלות שבת, בסדנאות עומק, בסופי שבוע, במכירות תרומה ומה לא… הכל עוד ימשיך ואף יתחזק!
אז מה עכשיו?
אני ממשיכה ללמד כרגיל: שיעורי מערכת במרכז בתל אביב, שיעור אינטימי במושב, סדנאות עומק עם גליה עזרן (יוגה ואיורוודה) ומתאהבת מחדש בשוקולד הטבעוני שלי שבו אני משקיעה את מרחבי הזמן הפנוי שלי, כמובן שכיאה לבחורה תזזיתית שכמוני תצפו לעוד כל מיני הפתעות קטנות, אבל הכל בקצב אחר… כמו ששר יקירנו אריק איינשטיין "את אותם הדברים אבל לאט…"
את המקום מנהלת החל מה 1/1/14 בחורה כלבבי- מלאת שמחה וג'וס ושמה אורלי עמליה מלץ.
מעבר להיותה מבריקה ובעלת ניסיון בניהול עסק שכזה, היא גם פוסעת בדרך היוגה ולומדת בקורס מורים לויג'נאנה. שילוב מעולה- יוגה ועסקים!!! אני מאמינה בה ובדרך שלה לנהל את המקום ובזמן המועט שהיא פה אני רואה את השפע והיופי שהיא מביאה למקום. אני והמורים כבר אוהבים אותה ומודים לה שבחרה בנו. הדובדבן שקיבלתי מאורלי ושאתם כבר נהנים ממנו זה שיעור מתקדמים… אחרי שנים שלא העזתי להעניק לעצמי את המתנה הזו באה אורלי ומיד "שדרגה" לי את יום רביעי ב 18:30.תודה…
לאלו אשר מחכים לניוזלטר שלי כל שבועיים ותוהים מה יעלה בגורלו… בינתיים אני והמרכז נחלוק יחד את המדיה הזו ונרגיש איך זה, אז החל מהניוזלטר הבא תוכלו לקרוא אותי כשתלחצו על הבאנר אשר נמצא בחלק העליון של הניוזלטר ("הבלוג של תמר") כרגע הוא לא פעיל אבל בהמשך הוא יוביל אותכם לבלוג האישי שלי. שאר הניוזלטר ימשיך כרגיל, כל שבועיים. את הפינאלה שלי והכניסה של אורלי בחרנו לחגוג בצ'אנדרה כמובן בערב שירה מקודשת שיתקיים ב 22/2 עם שמעון לב טהור (פרטים בהמשך המייל), נשמח מאד לראותכם פה…
ורגע, לפני שמתפזרים… לינק לשיר קורע לב שימיס אותנו:
אין לי בית
אין לי נופים
אין לי מולדת
באצבעותיי אבעיר אש
ועם ליבי אני שרה לך
מיתרי ליבי בוכים
נולדתי מאהבה.
שלכם, תמר
