סיפור על אורות והזמנה לסופ"ש יוגה

סיפור קצר על אורות גבוהים,  על איך שגלגל מסתובב ואיך שמעגל נסגר…

בגיל 16 המתוק כל כך התרועעתי עם  חבורה משובחת של פריקים, גותים, פאנקיסטים, רוקרים, הבי מטאלים ועוד (אני בכוונה מסתכנת בשימוש מופרז במילים שמצריכות שימוש במילון שנות השמונים).

מה שאיחד בינינו היה טוטאליות למוסיקת "גל חדש" אשר היתה התורה שלנו ואותה דקלמנו השכם וערב ולאורך כל היום.

מתוך המוסיקה חיינו את החיים.

קודם היתה המוסיקה ורק אחר כך לימודים, משפחתיות, סדר והגיון… מהמוסיקה "שלנו" למדנו הכל על העולם, והעולם היה אז גדול ורחוק ונטול אינטרנט כך שכל מה שקרה לנו הרגיש כה חזק, מיוחד, שונה, מקורי והכי הכי שלנו…

ובעיקר היה שם מלא רגש, נוכחות חזקה בהווה ותחושה שזה ימשיך לנצח. וכך גם היתה השנה האינטנסיבית עם יהודה החבר הכמעט ראשון שלי אשר לפני ואחריו היו עוד הרבה, אבל הוא נשאר קרוב לליבי כל השנים.

בגיל 20 יהודה נסע לחו"ל לטיול של אחרי צבא, כשחזר הוא כבר דיבר אחרת… הוא הביא לי ספר קטן עם שם מוזר "סידהארתא"  של הרמן הסה. לא הצלחתי להגיע לעמוד השני ומיד הכרזתי כי יהודה השתגע ונהיה רוחני… זה היה כ"כ לא קשור לחיים שלנו אז, הספרון הקטן הזה… זמן קצר אחר כך הוא נשאב בטוטאליות ליהדות, התחרד, עבר למאה שערים וניתק קשר עם כולם.

שש עשרה שנים עברו מאז. הוא בעולמו ואני בעולמי.

רצה הגורל ואני התגלגלתי (תרתי משמע…) ליוגה ויהודה ליהדות (משחק מילים שכזה…)

היום הספרון הקטן הזה כבר לא מפחיד אותי, עבורי הוא רק פתיח חביב לספרות רוחנית ומאז קראתי כבר חומרים "כבדים" יותר.

אחרי 15 שנים של ריחוק ושתיקה השבוע שוחחנו. אני כבר עם ילדה אחת בלבד, יושבת בגינת באזל במרכז תל אביב רגע לפני שיעור יוגה, הוא במאה שערים עם חמישה ילדים והשישי בדרך בעזרת השם.

התרגשתי לדבר איתו.

זו היתה שיחה קצרה שבסיומה הוא הודה לי על שאפשרתי לו להיות הוא עצמו, להביע, להרגיש ולא לפחד. לא הספקתי להודות לו אבל כיום נהיר לי כי יש ליהודה חלק נכבד במי שאני היום. דווקא מתוך ההתנגדות והפחד ממה שקרה לו  בתוספת פחדים מהחושך הפנימי שלי הביאו לאור גדול בחיי. ובמקביל גם בחייו.

אצלי זו היוגה שהאירה הכל ואצלו זו היהדות. על אף השוני והמרחק הרב בחיים שלנו הרגשתי את הדומה… הוא אמר שהיה ב"אורות גבוהים" לפני 15 שנים ולכן ניתק קשר עם כולם ואני לרגע לא כעסתי או מחיתי על שנים של נתק. הבנתי כי היה עליו להתרחק על מנת לבנות את עולמו מחדש. כמו ביהדות, גם ביוגה המילה "אור" חוזרת במגוון הקשרים, אז מי אני שאבקר אותו על האורות שהוא ראה?

אז הכל טוב ויפה, רק מה, חאראם על אוסף התקליטים הכי שווה בחיפה שנשרף… הייתי שמחה לאמץ אותו גם היום!!!
שנהיה בריאים ונראה אורות גבוהים…
אמן

ומה קורה אצלי בקרוב?

ב 22/5 הקסם קורה שוב… גליה עזרן ואני מעבירות סופ"ש יוגה ואיורוודה בבית אורן.
הסופ"ש שלנו כולל תרגולי יוגה, הרצאות מרתקות מפי גליה, הליכה בטבע וכמובן אוכל צמחוני, בריא ומזין. כדי לגרות את החך אני מזמינה אתכם לקרוא את הניוזלטר המקסים של גליה, עם הצעות לארוחות בוקר בקיץ. כנסו ללינק הזה