יוגה
יוגה פירושה איחוד. איחוד העצמי עם האינסופי האלוהי
מקור היוגה היא בהודו והיא מוזכרת לראשונה בקאטה אופנישאד שנכתבה לפני 2700 שנה, ומתוארת שם כריכוז התודעה. היוגה שואפת להנחות את האדם לראייה צלולה יותר של המציאות ולזיכוך התודעה.
היא אינה דת אלא טכניקה להעצמת היכולות הרוחניות, היא מכונה בסאנסקריט ראג'ה יוגה- הדרך המלכותית. היוגה שואפת לטפל בכל מורכבות האדם, מהרוח ועד לפיזי.
היוגה מכילה בתוכה האתא יוגה –תנוחות (אסאנות) נשימה (פראניאמה) תזונה, קארמה יוגה- (נקיון הנפש ,עשיה למען בלי צפייה לתמורה), ג'נאנה יוגה- דרך חשיבה, הפן הפילוסופי בינתי. בהקטי יוגה- אהבת האל הכוללת מנטרות , ושיטות שונות של מדיטציה.
האתא יוגה היא הענף המעשי של הראג'ה יוגה, אימון גוף החומר עם התכוונות להתעלות, משכלל את הכלי (הגוף הפיזי) ומקל על השליטה האנרגטית בגוף בנפש וברוח. האימון עוזר לייצר בסיס שקט, מתחזק והולך, מאפשר התמודדות אחרת וקלה יותר, עם חיי היומיום, עד להזדככות התודעה.
תרגול היוגה מנקה את הגוף מרעלים, משפיע על התזונה,יוצר הרפייה, חיבור וחיזוק השלד והשרירים, יציבה נכונה. הנשימה מכנסת אותנו פנימה ויוצרת שליטה במודעות, והמדיטציה מכוונת לשקט, התבוננות פנימית והתעלות.
זרמים בולטים בהאתא יוגה: ויניאסה , איינגר , אשטנגה , ויג'נאנה , שאדו, שיוונאנדה ועוד.
היוגה הגיעה למערב בתחילת המאה ה-20 וקיבלה אופי מעט שונה. במקרים רבים נוצרה התפצלות בין הרוח לחומר, בין ההאתא יוגה לראג'ה יוגה. שיעורי יוגה פיזית לחוד ושיעורי מדיטציה ופילוסופיה לחוד.
שאיפת הנשמה היא להגיע להרמוניה של כל המישורים. שגוף החומר יתעלה אל מעבר לצרכים ההישרדותיים והגופים האווריריים יותר שלו יקבלו את מגבלות הגוף וישתמשו בפיזי ככלי נוסף להתעלות וזיכוך.
